ВРЕМЯ
1

в восторге свою руку об руку тру.
И сдастся она охлажденная мною.
Пока же горит, а я ждать не терплю!
Быть может наставлю я клякс на душе,
почеркаю все даже если не бред.
Но я разыщу этот след на песке.
Тот след, что заметил с течением лет!
И слово за словом вобью частокол,
чьи буквы с усердьем пером проточу.
Блуждал что б безумный, а друг бы прошел,
по острому краю продвинув свечу!
И пусть меня время попросит проверить,
полезен ли был той стены частокол?
Разрушить ли лучше? А может достроить?
Друзьям ли я чай по пути разливал?

The path to infinity is open to us, but the beginning is in the present.
הדרך אל האינסוף פתוחה בפנינו, ההתחלה אמנם בהווה.
הדרך אל האינסוף פתוחה בפנינו, ההתחלה אמנם בהווה.

We cannot change the past, but sometimes a view from the future changes our perception of it in an amazing way. Changing it beyond recognition.
אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, אבל לפעמים מבט מהעתיד משנה את התפיסה שלנו עליו, משנה אותו עד שאי אפשר לזהות אותו.
אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, אבל לפעמים מבט מהעתיד משנה את התפיסה שלנו עליו, משנה אותו עד שאי אפשר לזהות אותו.

1